Get Adobe Flash player
דף הבית העולם הרוחני נסעתי בזמן, תיכף אשוב קטע קריאה
דירוג משתמש: / 2
גרועהכי טוב 

את הספר ניתן לרכוש בחנויות הספרים, באתרי ספרים ובאתר ההוצאה לאור מרקם נסעתי בזמן תיכף אשוב

 

 

קטע מתוך הפרק "עולמות גבוהים" בספר "נסעתי בזמן, תיכף אשוב"

 

...בערב יצאנו למסיבת פורים של אנשי מצפה רמון. אנשים שמחים ונחמדים. היתה הופעה של להקת נוער מקומית, מוסיקה רועשת כיאה לפורים והרבה בירה. הדואליות הזו היתה מדהימה. בבוקר הייתי במחוזות שלא מעולמנו, ובערב הייתי מחובר לכוס בירה ושר שירי פורים... חזרנו הביתה לקראת היום שלמחרת – היום האחרון במצפה רמון בביקור זה. 

 

בבוקר, אילנה שרצתה לעלות איתי צפונה היתה עסוקה בהכנות. ואני, משהו משך אותי חזרה למדבר. יצאתי והלכתי מערבה. ישר מערבה, על האבנים והסלעים, לעיתים על שביל עיזים ולעיתים סתם בין שברי אבנים שחוקות. שלשום היה גשום מאוד, והיום – כאילו לא ירד גשם מעולם. הגבים יבשים והאדמה מחורצת. הרוח, מנגד, חזקה מאוד - שורקת ומאיימת. אתמול, כשהיה עדיין מעט מעונן וקריר, יצאתי למדבר ללא כובע, מה שהתחוור כטעות לא קטנה... ראשי הקירח לא שבע נחת מהרעיון הנואל הזה... היום כבר לבשתי טרנינג עם קפוצ'ון ומעליו חבשתי מגבעת רחבת תיתורה אותה תקעתי בכוח על הראש, שלא תעוף ברוח החזקה הזו. מצאתי עצמי הולך כפוף קדימה, ולעיתים אף הסתובבתי לאחור והלכתי כשהרוח בגבי ואני נגדה. כך הלכתי ללא מטרה – קדימה, קדימה.

 

הגעתי אל מעל גיא עמוק. לרדת למטה לא היה מעשי. המדרון תלול מאוד, כמעט מצוק, מה גם שעייפתי. הבחנתי בנקודה הנמצאת כשני מטרים מתחתי שהיה בה משטח ישר שנראה נוח לישיבה ומוגן מפני הרוח על ידי סלע גדול ורחב. ירדתי מטה בזהירות והתיישבתי. נשענתי לאחור והתבוננתי בנוף המדהים. לאחר זמן הבחנתי בעדר של יעלים העומד על הרכס ממול. הם ניצבו קפואים, מתבוננים אל נקודה לא ברורה. הסתכלתי לשם ולא ראיתי דבר ששווה לעמוד ולהסתכל עליו... טוב, נו, אני לא עז הרים... ואז, כאילו משהו הפחיד אותם, כל העדר כגוף אחד פנה לשמאל ורץ. עקבתי אחריהם במבטי עד שיצאו מטווח הראייה.

 

עצמתי עיניים ונכנסתי למדיטציה. קיוויתי שאוכל לשחזר את חוויית התקשור של אתמול, ואכן בתוך שניות, אליהו היה שם, כאילו המתין. 

בוא, הוא אמר, נצא לטיול. ריחפתי איתו מעל ענני צמר גפן, הכול היה לבן בוהק ומסמא, שקט ויפה. ראיתי ישויות רבות, חסרות צורה, העסוקות בדברים שלא קלטתי או הבנתי. האם זוהי האלוהות? אולי, אין לי מושג, אבל תחושות השקט והביטחון שלטו שם, ואווירה של שמחה ואהבה כאילו הקרינה מכל מי או מה שהיו שם.

 

מספר רב של ישויות התקרבו אלינו. נשמות? מלאכים? אין לי מושג. אבל הם שידרו טוב לב ורוגע המעורבים בשמחה. הם התקרבו אלינו והיתה לי תחושה כאילו הם נושאים אותי על כפיים. הסתכלתי אל אליהו, "אנחנו בדרך לישיבת המועצה," הוא אמר. הם נשאו אותי ומוסיקה ניגנה באוזני. צלילים אלוהיים. מאוחר יותר, כשיצאתי מהתקשור, ניסיתי להיזכר בצלילים ובמוסיקה ולא הצלחתי. אני לא יודע מה היה שם. פעמונים שלא נראו? כלי נגינה מופלאים שהפיקו צלילים ייחודיים? עד היום אני לא מצליח לזכור מה זה היה. רק תחושת המופלא, הנהדר, חוזרת אלי, וכרגיל, מעלה בי מיד שמחה ועליצות. 

הגענו לאולם המועצה ואני לא יודע איך זה קרה. הכול שם כל כך שונה מכאן. אין שם דרכים, רחובות או מסלול ברור. נדמה היה לי שאחרי שנתנו לי "זמן כיף" עם המוזיקה הזו הם החליטו שדי, ובבת אחת, ללא זמן, הייתי בחדר המועצה, ליד השולחן המופלא הזה.

 

עמדתי מולם. הציעו לי לשבת במקומי השמור, אך בחרתי לעמוד. הסתכלתי אליהם ואל אליהו שישב בראש הקבוצה ושאלתי, "מה? מה התפקיד שאתם מייעדים לי? מה אני צריך לעשות?" אבל לא נעניתי. נאמר לי רק שנכונה לי עשייה, וכשאהיה מוכן, היא תתגלה מעצמה. לא קיבלתי אפילו רמז. התחושה שלי היתה שאולי מדובר בהפצת המסר. בחדירה אל קבוצות אוכלוסייה שמסתייגות מהעולם הרוחני ואולי גם מערכיו. אולי לעשות את זה בהרצאות, אולי בכתיבה? שאלתי. התשובה היתה פשוטה וברורה – "תדע בבוא העת."

"ואם לא אדע? ואם אחשוב שאני יודע ואעשה שטויות? ואם אדע אבל לא אהיה מוכן? ולמה בכלל אני? איזה יכולות יש לי בכלל שנבחרתי למשימה "סודית" כזו?"

"אל תדאג." הקול הזה הקפיץ אותי. קול בס, חזק, סמכותי ועוצמתי שבא מאחורי. פניתי לאחור וראיתי אותו. ישות מרשימה וסמכותית. "מי אדוני?" שאלתי. "אהרון," הוא אמר והמשיך, "אל תדאג לגבי ייעודך אצלנו. לא תדע משהו שאינו אמיתי, ומה שתדע, יהיה בכוחך לבצע. אתה תדע את הייעוד רק כשתסיים את תקופת הכשרתך ואז תדע מה ואיך. האם תבצע את זה? זו תהיה החלטה שלך בלבד. אנחנו לא נשתתף בהחלטה ולא נשפיע על רצונך ועל חייך." 

 

מאז לא ראיתי אותו יותר. הקול הסמכותי עדיין מהדהד בראשי. מכל הקולות ששמעתי שם – רק אותו אני זוכר. דיברתי עם יהושע ועם אליהו, דיברתי עם נשמות של אנשים שהלכו לעולמם שקרוביהם כאן ביקשו שאדבר איתם, ואני לא זוכר אף צליל. אבל את קולו של אהרון – אני זוכר וכנראה לא אשכח. למה? מה היה כל כך מיוחד בו? לא אדע.

 

הפגישה עימם עוד נמשכה זמן מה, אבל את המשכה אני כבר לא זוכר. אני זוכר רק את הסיום, כשישבתי שם, על הסלע, מעל מדרון תלול, כמעט תהום. פקחתי עיניים, וכמו אחרי התקשור אתמול, גם היום הייתי חלש, מותש, כשהעיניים מבקשות רק להיעצם. רק עכשיו הבנתי את חוסר האחריות והסכנה בלשבת שם במדיטציה כה עמוקה. בקלות יכולתי להתנדנד ולעוף למטה... וכעת, אחרי שהכול נגמר התחלתי לפחד...

 

פחדתי לקום. פחדתי שאאבד שיווי משקל ואפול. הייתי כעלה נידף, חשתי קל כנוצה. הרוח החזקה הפחידה ולא ידעתי מה לעשות. ואז, כאילו על פי פקודה, הרוח פסקה ובבת אחת נהיה שקט. ניצלתי את ההזדמנות, וזחלתי את שני המטרים האלה כלפי מעלה ושם, כשהגעתי, פשוט נשכבתי. אגרתי כוח וזחלתי עוד קצת, להתרחק מהאזור המסוכן והתיישבתי. ו... הרוח חזרה בבת אחת. 

היום, במרחק של זמן מהאירוע הזה – הוא נראה לי בלתי יאומן. אני לא מבין מה קרה שם עם הרוח הזו, ולמה זה קרה. אם הייתי שומע מישהו מספר לי את זה הייתי נד לו בראשי ומצטער על מה שקרה למוחו... אבל זה קרה. זה קרה לי. קמתי, ולאט לאט התחלתי לחזור כשהכוחות חוזרים אליי בהדרגה, וכשהגעתי לאילנה, כבר התאוששתי לחלוטין, כאילו לא קרה דבר. סיפרתי לה על "נס הרוח", וזה נשמע לה סביר והגיוני...

 

מאז פניתי אל ההדרכה הגבוהה שלי פעמים רבות יותר. שאלתי שאלות וקיבלתי תשובות. אחת השאלות הראשונות ששאלתי היתה – חיי הזוגיות שלי. למה שלחו אותי אל איריס ואותה אלי? וכעת, אחרי הביקורים אצל המועצה, קיבלתי סוף סוף תשובה. והיא היתה מפתיעה וישירה. פעמים רבות לפני כן שאלתי את השאלה ולא נעניתי. שאלתי את יהושע, שאלתי את ההדרכה הגבוהה, שאלתי את איריס, אפילו את אבא שלי שהופיע לא פעם, ותמיד נעניתי בשתיקה. 

 

"יש לך ייעוד," הם אמרו לי. "

"נו? אז?"

"ואיך היינו יוצרים איתך קשר?" הם היקשו, "היית חלק מעולם ה"חכמולוגים", אלה שיודעים שאין עולם רוחני, שאין דבר מעבר לחיים הפיסיים. ואיך נביא אותך להאמין?"

 

וכעת גיליתי משהו חדש שהפתיע אותי - הם לא משתתפים או משפיעים על החלטות בני האדם. הם רק מזמנים הזדמנויות – ובני האדם מחליטים. אִמרתם של חז"ל "הכול ידוע והרשות נתונה" קיבלה כאן משמעות אמיתית.

 

רוצים לקרוא עוד? לשמוע על עוד חוויות? לקבל תובנות של "מהו העולם הרוחני?, "איפה הוא?", קראו את הספר!

 

את הספר ניתן לרכוש בחנויות הספרים, באתרי ספרים ובאתר ההוצאה לאור מרקם