Get Adobe Flash player
דף הבית פרקטיקה שיטות נוספות
אזהרה: החומר בקורס זה מיועד להעשרה ולהרחבת אופקים בלבד ואין לבצע טיפולים בהסתמך עליו

שחזור גלגולים: שיטות נוספות לכניסה לגלגול

 

הכלי העיקרי בטיפול מתחיל כמובן בהעלאת הזכרונות מחיים קודמים, החיים הרלוונטיים לנושא אותו העלה המטופל.

 

עד כה, הגענו אל שלב "שליפת" הזכרונות במסלול ידוע - הרפייה שבעקבותיה יבוא מעבר העושה שימוש בארכיטיפים, אל הדלת המובילה לגלגול. הולכנו את המטופל במדרגות המוליכות אותו אל דלת שמאחוריה נפתח שביל אל יער עתיק שבהמשכו הוא פגש את המדריך הרוחני שלו, ומשם בתוך היכל הזכרונות במעבר דרך דלת - אל החיים הקודמים.

 

האם זוהי הדרך האחת ואין בלתה? ומה קורה אם המטופל חושש מירידה במדרגות? אם המחשבה על "היער העתיק" גורמת לו לפַּחַד והסתגרות? ואפילו אם אתה רק מרגיש בצורך לגוון את הטיפול למטופל שעבר כבר מספר רב של טיפולים? בפרק זה נדון באלטרנטיבות השונות העומדות לרשותך.

 

העקרונות המרכזים שעליהם צריכים לשמור בשיטה


מוטיבים


מוטיב ההרפיה. מטרת הרפית הגוף היא להביא את המטופל לשינוי ברמת עירנותו למצב המוגדר כרמה של גלי אלפא במוח. ידועות שיטות רבות קימות להשגת הרפיה כזו ואפשר לבחור בכל אחת, כל עוד המטופל אכן מגיע אל המצב הרצוי. הכלי הנוח ביותר להעמקת ההרפיה היא "הירידה".


הירידה מסמלת כניסה לעומק ולהעמקת ההרפיה. את הירידה אפשר לבצע באמצעות גרם בן עשר מדרגות, באמצעות מעלית היורדת עשר קומות, ולאדם שאוהב סקי או טיולי שטח, אפשר להגיד "אתה מוצא את עצמך בראש ההר ואתה יורד לאט לאט בשביל שמקיף את ההר".

 

אפשר אם כן לבצע זאת בדרכים רבות - כל עוד מוטיב הירידה נשמר, והוא מבוצע לאורך זמן ובשליטה הנתונה בידי המטפל. חשוב שהירידה לא תהיה מהירה, ושתאפשר למטפל זמן לומר למטופל שהירידה מעמיקה את ההרפיה.

 

מוטיב המעברים. אחרי הירידה, המטופל פוגש דלת המעבירה אותו למקום אחר. להיכל הזכרונות יש פתח המעביר את המטופל למקום אחר, שונה, והדלתות בהיכל מעבירות אותו בין תקופות חיים שונות.

 

מטרת המעבר היא בצורך לסמן למטופל בצורה ברורה ש"כאן מתחילה טריטוריה חדשה" ובמעבר הבא תתחיל טריטוריה אחרת. משמעות המעברים היא בקפיצה ממצב של מודעות מלאה למצב בו תת המודע פועל, ובתוך תת מודע – מעבר מזכרון אחד לזיכרון אחר.

 

המעברים צריכים על כן להתבצע באמצעים ברורים היוצרים חיץ בין שני צידי המעבר, ואפשר להשתמש במגוון רחב של אמצעים - אור, דלת, ערפל, מסך, וילון וכו'.

 

מוטיב מעבר ייחודי הוא מוטיב הדרך. הדרך היא מעבר ממצב אחד למישנהו – אך מעבר איטי ומבוקר המאפשר את ניצול ההרפיה העמוקה לכניסה איטית אל תוך תת המודע. זה יכול להיות בהליכה "על שביל בטוח", או למי שמתקשה בהליכה - בנסיעה איטית על כלי שמשרה ביטחון ועוד.

 

מוטיב המסתורין. חשוב לטעת במטופל את התחושה של מקום אחר, משהו מסתורי ולא יומיומי. היער העתיק למשל, יוצר את זה, אך אפשר להשתמש בטכניקות אחרות כמו בשביל הנכנס אל איזור עטוי ערפל שהולך ומסמיך ככל שמתקדמים. אפילו בעת הירידה במדרגות רצוי להכניס אלמנט של מיסתורין – "זהו גרם מדרגות שאינך מכיר".

 

צריך רק לזכור שאין להשתמש במוטיבים מפחידים. אם היער העתיק מפחיד – השתמש בערפל, בענן, בכל כלי של מיסתורין אך נעים.

 

ארכיטיפים

 

ארכיטיפ הוא אב טיפוס של רעיון, אדם, אובייקט או מצב שהאנושות, על תרבויותיה השונות, חוותה תדיר והוא נשמר כמשקע בזיכרון האנושי, כמודל שעל פיו פרטים אחרים מתובנתים. הפרט החווה את חייו הפרטיים חשוף תמיד הן להתרחשויות ההווה שהוא שותף להן, והן לאותם דימויים קדומים מעברה של משפחת האדם. 

 

דוגמה: דמות האם היא ארכיטיפ, שהרי כל התינוקות בכל התרבויות שותפים לחוויית האם, תפיסת התינוק את אמו שלו משלבת בתוכה את התנסויותיו עם אותו דימוי של דמות האם הטבוע בו, כפי שהגזע האנושי חווה אותה מאז ומעולם. מתוך אתר ויקפדיה.

 

ארכיטיפ הוא מונח שבא לתאר משהו המעלה דימוי המשותף לכל בני אותה חברה. למשל, הארכיטיפ 'אהבה' יוצר דימוי חם ונעים כי הדימוי המשותף של כולנו כלפי המילה אהבה הוא משהו נעים, חם, חיובי. כך גם ארכיטיפ האם – מכיוון שכולנו נולדנו לאם, ולא חשוב מה מערכת היחסים עם האם הביולוגית האמיתית שלנו, לכולנו יש דימוי של אם וכל הדימויים של כולנו ביחד יוצרים דימוי משותף.

 

המילה 'יער' משמשת כדימוי משותף למקום מסתורי, למקומו של התת מודע. כמובן, שלאנשים שכל חייהם חיו בישימון ובמדבריות ו'ליער' אין עבורם כל משמעות בסיפורים ובדימויים, יתכן שיהיה דימוי אחר, ארכיטיפ שונה, לתת המודע ולמסתורין.

 

אנו משתמשים בשפת הארכיטיפים כי היא מאפשרת לנו לעקוף את השפה הוורבלית הרגילה, ולדבר ישירות אל תת המודע. כשאנחנו אומרים ירידה, תת המודע יבין זאת כהעמקה. וכשאנו אומרים יער, הוא מבין תת מודע. ערפל יגרום לתת המודע לחשוב על מסתורין וגילוי משהו חדש (כי כשערפל מתפוגג מגלים משהו חדש שאולי לא ראינו קודם). ארכיטיפים אחרים המתייחסים למסתורין ולעומק תת המודע יהיו ערפל, ענן, מערה או כל מקום שכשאנו נכנסים אליו אפשר להעמיק בו, תוך שהוא נהיה אפלולי יותר וחשוך יותר.

 

תהליך היציאה מהיער, מלווה בנקודת אור שהולכת וגדלה. זהו ארכיטיפ המייצג גילוי, וגם את המקום בתת המודע שבו מאוחסן המידע שאותו אני מבקש.

 

היכל הזכרונות - תאור המבנה בקרחת היער הוא כ"היכל" ולא מבנה או בניין. היכל הוא ארכיטיפ לקדושה, למסתורין, לידע קדום וגם למקום חשוב "היכל התרבות", היכל המשפט" וכו'. גם למילה 'מקדש' יש משמעות דומה, אך נוספת אליה קונוטציה דתית שמסיטה את המשמעות הארכיטיפית אותה אנו רוצים להשיג.

 

שיטת כניסה לגלגול - היכל בעננים

 

כאשר המטופל חושש מהירידה במדרגות, או מהיער העתיק, אפשר להציג לו מסלול אלטרנטיבי: היכל בעננים.

 

עם תום ההרפיה, אמור למטופל "אתה נמצא במקום שליו בטבע ואתה שוכב שם" אין גרם מדרגות, ואין ירידה. השהייה בטבע מרגיעה.המסלול כעת משתנה: "עצום עיניים" - הוראה שתביא להעמקת ההרפיה ורגיעה, ואז יגיע אלמנט המיסתורין - "השמיים מתכסים בעננים". מיד לאחריו יגיע אלמנט המעבר: "מתוך העננים בוקע אור" זהו האור המסמל את הנקודה שבה יהיה הגילוי. "וכעת אתה רואה חבל מוזהב משתלשל" - שהוא אלמנט מסתורין נוסף, מעבר מסתורי. "בקצה החבל יש סל, היכנס לתוכו, והוא לוקח אותך מעלה מעלה אל מעבר לעננים" מצדם השני של העננים - "אתה רואה היכל זוהר" (או "היכל זוהר המרחף מעל העננים") "זהו היכל הזיכרונות ובפתחו מחכה המדריך הרוחני". מכאן אפשר להמשיך כרגיל.

 

חשוב: בסוף הטיפול צריך לזכור לחזור באמצעות החבל והסל ולא באמצעות המדרגות...

 

 

שיטת כניסה לגלגול - גשר

שיטת הגשר באה לפתור מצב של מטופל המתקשה להחליט, מהסס ליד הדלתות, ולא בטוח שאכן נכנס למקום הנכון.

 

שיטת "הגשר" נותנת מענה ע"י עקיפת הצורך בהחלטה. השיטה תכריח אותו להיכנס לגלגול אחד, אחד בלבד.

 

השיטה

גשר

בסוף ההרפיה מגיעים למקום שליו בטבע והמטופל רואה גשר. הגשר נטוי מעל נהר והמטופל מתקרב אליו. הגשר משמש כמוטיב המעבר, כחיבור בין טריטוריות.

 

המטופל עומד בכניסה לגשר ושם הוא יכול לפגוש את המדריך. לאחר המפגש והשיחה עם המדריך על הנושא, הנחה אותו: "התחל ללכת על הגשר וככל שתתקדם, הוא מתכסה בערפל" הערפל משמש כאן כאלמנט המסתורין והמעבר, "אתה הולך על הגשר ואתה יודע שברגע שתעבור את הגשר תהיה בזמן אחר בגלגול אחר בחיים אחרים".

 

המטופל עובר את הגשר ומגיע לצידו האחר "הערפל מתפוגג ואתה נמצא בזמן אחר, בגלגול אחר, בחיים אחרים". מכאן הטיפול ממשיך כרגיל ובעיית הדלת וההחלטה נעקפה.

 

זו אמנם שיטה קצרה ויעילה אך יש בה בעיה. הוויתור על היכל הזיכרונות והדלתות פוגע ביכולת לצאת ולעבור לחיים אחרים (כמו למשל במקרה של כניסה לגלגול לא רלוונטי). פתרון לכך יכול להיות ע"י שהמטופל רואה חבל המשתלשל מהעננים ולחזור ע"י כך לשיטת ההיכל. יש בכך אילוץ, שלא בהכרח יהיה יעיל וטוב. במקרים כאלה, כמו למשל כשהמטופל חווה חסימות, רצוי להשתמש בכל השיטות האפשריות להתגברות על חסימות ראה בפרק על חסימות). אם האדם חסום לגמרי – עדיףלעצור את הטיפול. כנראה שהמטופל לא מוכן.

 

אם נכנסת לגלגול באמצעות הגשר – אל תחזור אליו. נסה כמה שיותר את השיטות לפתיחת חסימות. אם לא יעבוד - עצור את הטיפול. רק בשיטת ההיכל אפשר לחזור אחורה.

 

אל השיעור הקודם