Get Adobe Flash player
דף הבית פרקטיקה גופים אנרגטיים
אזהרה: החומר בקורס זה מיועד להעשרה ולהרחבת אופקים בלבד ואין לבצע טיפולים בהסתמך עליו

שחזור גלגולים: טכניקות נוספות - גופים אנרגטיים

 

בטיפול בשיטת רטרו הילינג, פועל המטפל בדרך של הנחייה המובילה את המטופל אל רגע השיא של הטיפול – רגע התיקון והשינוי. לאורך כל התהליך, המטפל אינו תורם לתהליך הריפוי עצמו. המטפל אינו אלא הכלי באמצעותו יגיע המטופל אל הרגע בו הוא ינקוט בפעולה אקטיבית, בעשייה. בשלב הזה המטופל מקבל אחריות על מה שקורה בטיפול. הוא כבר אינו "צופה" בלבד, אלא נוקט פעולה אקטיבית, יוצר, ממציא סיפור חדש.

 

הרטרו הילינג הבסיסי, זה שעשינו עד עכשיו, הוא בעצם "תכנות מחדש", שבמהותה היא הצגה באור חדש, הכנסה לפרופורציה, של החוויות הפחות טובות שחווינו – על ידי חוויות חדשות, טובות יותר, וככל שהמטופל חווה חוויות מחזקות ומעצימות יותר, כך הוא יוכל להתמודד עם החוויות הקשות. מדובר אם כן בשיטה להחלפת חוויה בחוויה אחרת, המטופל מבין ומפנים את היכולת לבחור איך להגיב לחוויות, איך לבחור אחרת. 

 

מדובר אם כן בדרך מעט "טכנית". דרך בה תרומתו של המטפל היא במיומנות להביא את המטופל אל הרגע הנכון, אל הנקודה בה הוא, המטופל, יבצע את הפעולה הנדרשת. השיטה הזו טובה ועובדת מצוין, אולם ניתן לעזור לה, לסייע ולשפר, על ידי שיתוף המטפל באופן אקטיבי.

 

את זה נעשה ע"י שימוש בטכניקות נוספות, טכניקות שמשולבות תוך כדי הטיפול - טכניקות המבוססות על חמשת הגופים האנרגטיים.

 

הגופים האנרגטיים 

הגוף הפיזי מוקף בחמישה גופים אנרגטיים (שכבות ה"הילה") הממוקמים אחד בתוך השני – כמו קליפת בצל.

כל שכבת הילה היא גוף בפני עצמו ולו תפקודים ומראה ייחודי. בטיפול ברייקי למשל, כאשר המטפל מניח את כפות ידיו במרחק מה מגופו הפיסי של המטופל, הוא מתעל למעשה, אנרגיה אל אותה שכבת הילה. האנרגיה מחלחלת מאותה השכבה, מאותו הגוף, אל הגופים שמתחתיה, הפנימיים, עד הגוף הפיסי.

 

השכבה הראשונה – הגוף האתרי

הגוף האתרי מרוחק מהגוף הפיזי כשלושה ס"מ. השכבה צפופה, צבעה לרוב לבנבן, כחלחל, אפרפר, היא מקיפה את הגוף הפיסי וכוללת את אברי הגוף.

 

שכבה זו היא שכבת תשתית, תבנית אנרגטית בעלת אברים וחלקי גוף, שעל בסיסה מושתת הגוף הפיזי.

 

דוגמה למהותה של השכבה האתרית היא תחושת הכאב או הגירוד המוכרת למי שעבר כריתת איבר פנימי או גפיים - גם לאחר שהאיבר נכרת. תחושות אלו נוצאות מאחר והשדה האנרגטי של האיבר הכרות עודו קיים, וכי אין תיאום במעבר האנרגיה בין השדה האתרי לגוף הפיסי - החסר את האיבר.

 

השכבה השנייה – הגוף הרגשי

גוף זה מכיל את הרגשות. מרחקו מן הגוף הפיסי נע בין שלושה לשמונה סנטימטרים. הגוף הרגשי מכיל את הגוף האתרי (השכבה האתרית) וכן את הגוף הפיזי. צבעי ההילה שלו מציגים את הרגשתו של האדם באותה שעה.

 

השכבה השלישית - הגוף המנטאלי-שכלי

הגבול בין שכבה זו לבין שכבת הגוף הרגשי משתנה ואינו קבוע, ויש המתייחסים אל שתי שכבות אלו כאל גוף אחד. 

הגוף המנטאלי מכיל את החשיבה והמחשבות ומרחקו מהגוף הפיסי הוא בין שמונה לעשרים סנטימטרים. השכבה מכילה את כל השכבות שמתחתיה.

 

שלוש השכבות הראשונות

תפקיד שלוש השכבות הראשונות משמעותי לקיום הפיזי. אין שכבה עדיפה על חברתה, וכשכולן מאוזנות - הן מביאות לתפקוד מלא ושלם של כל היחידה הנקראת 'גוף האדם'.  מאחר והשכבות החיצוניות, הגבוהות, מכילות את הנמוכות מהן, אפשר להבין את הקשר ההדוק בין כאבים פיזיים ומחלות לבין מתחים נפשיים-רגשיים. רגש שלילי מצטבר בשכבה השנייה למשל (השכבה הרגשית), יחלחל אל התבנית האנרגטית בגוף האתרי, וזו תשליך על הגוף הפיסי. 

 

פגיעה באיזון האנרגטי שבין גופים אלו, תפגע בתפקוד הכולל של גוף האדם. לו נבצע החלטות מתוך גוף מנטאלי בלבד, תוך התעלמות מהשפעת הגוף הרגשי, תשובש זרימת האנרגיה מהגוף המנטאלי לרגשי בשל הקונפליקט ביניהם. במילים אחרות, יישום החלטה שהתקבלה בידי הגוף המנטאלי ללא רגש התומך בהחלטה, יביא לחוסר תיאום בזרימת האנרגיה בין שתי שכבות הילה אלה. אי ההתאמה תחלחל אל הגוף הפיסי ותפגום באיכות חיינו. המצוקה עשויה לעלות על פני השטח ככאב או כמחלה.

 

השכבות הרוחניות

 

שלושת הגופים הפנימיים ניזונים מזרימת האנרגיה המגיעה משכבות ההילה הרוחניות. הגוף הרוחני בנוי מעוד ארבע שכבות, אך לענייננו, נתייחס אליהן כאל שכבה אחת - שכבת הגוף הרוחני.

 

גוף זה הוא הגוף שמחבר אותנו אחד אל השני, ואל היקום כולו. הוא כאילו בוקע מתוך הגוף הפיזי ומקיף אותו. זהו הגוף שפורץ החוצה, ויש כאלה החשים בו (בצורת ויבראציות או כל צורה אחרת), בעת שהם נכנסים לחדר שיש בו אנשים נוספים. תחושה זו נוצרת בגלל המפגש והמגע שבין שני הגופים הרוחניים. התחושות המוכרות לנו, שאנו נוהגים להגדירן כ-"אנרגיה שלילית", תחושות של טוב לנו כאן או לא, התחושה שלפיה כאשר רואים מישהו בקצה השני של החדר ויודעים אם טוב להיות איתו בקשר או לא - כל אלה נובעים מהתחושה של הגוף הרוחני.

 

טיפולים באמצעות שכבות הגוף השונות

התיקון ברמה הפיזית

על מנת שהתיקון אותו ביצע המטופל בעת התהליך יתקבע, יש להטיל עליו משימה עתידית. את המשימה נבצע ברמת הגוף הפיזי.

 

בעת היציאה מהחדר חזרה אל היכל הזכרונות, המטופל פוגש כזכור את  המדריך שנותן לו מתנה. אמור למטופל שהמתנה היא הכלי לקיבוע הריפוי, למימושו בחיים הנוכחיים והיא תחלחל בגוף שלו ובמציאות שלו.


בשלב הזה צריך המטופל לבקש מהמדריך משימה. "בקש ממנו שיטיל עליך משימה. איזו פעולה ממשית מעשית שאותה צריך לבצע מהרגע שאתה יוצא" הסבר למטופל שזו יכולה להיות כל משימה - פעולה טקסית (כמו להדליק כל בוקר נר ולברך את עצמו), צדקה, זר פרחים לבת הזוג (אם למשל הבעייה היא במערכת היחסים שלהם) או כל הוראה אחרת - ואפילו אם היא משהו קטן וסמלי.


עם זאת, אם המשימה היא משהו שהמטופל לא מסכים לעשות – אין לחייב אותו ועדיף לבקש מהמדריך משימה אחרת. אך אם ניתנה משימה מוטב שתבוצע. אם לאו – היא יכולה לפגוע בטיפול! 

תיקון ברמה האתרית

טיפולי הילינג מטפלים ברמה האתרית ואפשר לשלב טיפול הילינג ו/או להחזיק ידיים למטופל ברגעים שצריך, לסגור מעגל אנרגטי כשהיד "המשדרת" של המטפל אוחזת ביד "הקולטת" של המטופל, או להניח עליו יד (כמובן שיש לבקש את רשותו לעניין). במצבים קשים, אפשר "להציף" את המטופל ואת הסיטואציה באור עד שתחושתו משתנה לטובה.

 

אפשר להניח יד על צ'אקרה מסוימת, לדוגמה למטופל המתקשה לדבר ולבטא את עצמו, יד המונחת על צ'אקרת הגרון תעזור. אם קשה לו להתחבר רגשית, שים יד על צ'אקרת הלב, מתקשה לראות? צ'אקרת העין השלישית, מתקשה להתחבר בכלל – צ'אקרת הכתר וכמובן שאפשר גם להניח יד באופן אינטואיטיבי.

 

תיקון ברמה הרגשית

גם כאן, הטיפול באמצעות יד על הצ'אקרות, היא דרך טובה. המטופל מתקשה "להתחבר"? הנח את יד שמאל על צ'אקרת הלב ואת יד ימין על מקלעת השמש.

 

כאשר הסיפור שעולה הוא חוויה בעלת עוצמה רגשית חזקה, תגובתו של המטופל יכולה להיות שונה.

 

יש פעמים שהוא יישאר מנותק, ואז רצוי לעמוד מאחוריו, להניח לו את היד על צ'אקרת הלב, ולהעניק לו את חיבוק, מעין סגירה המעניקה לו את התמיכה הרגשית. ואז, אפילו השאלה הפשוטה "איך אתה מרגיש?" יכולה לחבר אותו אל החוויה. צריך לזכור כי החיבור הוא רכיב מאוד מרכזי בשיטה.

 

בפעמים אחרות, סיפור דומה יכול להכניס את המטופל להיסטריה. גם במצב הזה הנחת היד על צ'אקרת הלב והעמידה מאחוריו תוך שנאפשר לו לספר את החוויה – היא תמיכה חזקה שעוזרת.

 

ואם מדובר בחוויה מאוד קשה שהמטופל לא מסוגל להתמודד איתה, אפשר גם להגיד לו "הסתכל מבחוץ, צפה, מה קורה שם?", הרבה פעמים הצפייה "מבחוץ" הופכת את החוויה לסיפור חיצוני, לסרט. במצב הזה ניתן גם להקפיא סיטואציה ולהציף אותה באור: "עכשיו אתה רואה איך התמונה עוצרת ואתה מציף אותה באור מתקן ונעים. החוויה מתרככת, נהיית רגועה יותר ואתה יכול להכיל אותה", האור הזה מרכך את החוויה, מרכך את כל האירוע ויוצר שם תיקון, יוצר חוויה חדשה, ובנקודה הזו אפשר גם לעבור ישירות לרטרו הילינג, לסיפור חדש. אם החוויה החדשה טובה אפשר להגיד לו: "אתה יכול להקפיא את התמונה, להציף את החוויה באור ולשאוף את האור הזה פנימה ולהרגיש איך החוויה הטובה הזאת ממלאת את התאים שלך והופכת להיות נוכחת בחיים שלך ואיך הזיכרון מוטמע בתוכך הופך להיות חלק מהחיים שלך".

טיפול באמצעות הגוף המנטלי

כשהגעתם לשלב התיקון, המטופל הוא זה שצריך להציע את התיקון ואת הנקודה בה הוא צריך להתרחש. אבל יש מקרים (כאשר אתה רואה שנכון לעשות את זה, למשל, במצב שאדם פוחד להעלות רעיונות) בהם אתה יכול להציע כמה הצעות: "בסיפור שהעלית היו כמה נקודות שתפסו את תשומת לבי – הנקודה הזאת והזאת, לאיזה נקודה היית אתה רוצה לחזור?"

 

אבל חשוב מאוד שהמטופל יהיה זה שיחליט באיזה נקודה הוא רוצה לטפל. צריך לסמוך על תת המודע וההדרכה שלו ולהאמין שהוא שבחר נכון - למרות שאתה אולי חושב שיכול היה לבחור בנקודה אחרת. היה והוא לא מחליט בעצמו, אפשר לתת לו אפשרויות. למשל, עלתה חוויה קשה שהוא חווה, נניח שמישהו טובע. אפשר להגיד לו: "בוא תראה איך שאתה, בן דמותך הנוכחי, בא ומציל את עצמך מהטביעה!" או "אתה יכול לראות איך המדריך שלך (או איזו דמות משמעותית אחרת) באה ומצילה אותך מהטביעה" ואז יכול להיות שיראה וישתמש לצורך התיקון בדמות שתופיעה - איזה רגשית ומוכרת שחשובה לו, אולי ת המדריך שלו או כל אחד אחר.

הטיפול ברמה הרוחנית

סליחה. אין זה כה פשוט לסלוח. קודם לכל, אנו צריכים לסלוח לעצמנו על שהבאנו את עצמנו לסיטואציה המסוימת, או על בחירה שעשינו. לסלוח לחיים באותו גלגול שהובילו אותנו לאן שהגענו, לסלוח לאלוהים, לסלוח על מעשה שעשינו או שעשו לנו.

 

לסליחה יש כוח מרפא אך לנו קל יותר לכעוס - על הקארמה, על מישהו שהרע לנו, על עצמנו שהרענו למישהו אחר או אפילו לנו עצמנו. הכעס הוא תגובה טבעית וקלה. בחיים קשה לסלוח, קל יותר לכעוס.

 

וזה היתרון של שחזור גלגולים. שם, בחיים ההם יותר קל לנו לסלוח. הריחוק מאפשר זאת. והתמורה גם בצידה. סליחה שתתבצע בטיפול, תיכנס לחיינו הנוכחיים ותוכל להשפיע גם היום.

 

בסליחה יש קבלת אחריות וניקיון הנפש. בידיעה שיש לי אפשרות בחירה, לבחור בכל רגע איך אני מגיב ומה אני עושה, וכעת אני בוחר לסלוח – יש את כוח לשנות. כשאני בוחר לסלוח - אני משנה בי משהו וכל המראות מסביבי משתנים.

 

חמלה. החמלה – היא ההבנה שכולנו נשמות, כולנו בעולם החומר ולכולנו יש רצונות, את אותם רצונות, כולנו "באותו הסיר", כולנו רוצים להרגיש אהובים ויציבים וכולנו רוצים להרגיש חלק מהמשהו הרחב, המשותף. ההבנה הזאת שכולנו דומים וכולנו פוחדים, יוצרת התייחסות יותר פרופורציונלית. ההכרה שכל אירוע שקרה, היה צריך לקרות, והוא חלק מתכנית הנשמה.

 

חמלה מזכירה את "החלמה" את "חלום" והיא הפוכה מ"מחלה". כשאנחנו נמצאים בעמדה ההפוכה מחמלה – במצב של של אי-חיבור לתכנית לנשמה שלנו וממה שהיא צריכה לחוות, אנחנו נמצאים במאבק ובכעס ואנחנו יוצרים לעצמנו את המחלה עם כל ההיבטים האפשריים שלה.

 

תיקון הסיפור בדרך של סליחה, חמלה הן דרכים טובות לתיקון ויש בהחלט לעודד את המטופלים להשתמש בו.

 

אל השיעור הקודם אל השיעור הבא