Get Adobe Flash player
דף הבית גישות ביחסים בינלאומיים
מבוסס על הרצאות ושקפים של דר' מרטין שרמן

 

גישות שונות בניתוח יחסים בינלאומיים

יחסים בינלאומיים מתקיימים על פי מספר גישות:

ריאליזם מדיני

גישת הריאליזם המדיני שמה את העוצמה במוקד המערכת הבינלאומית. המערכת מורכבת ממדינות שונות המחזיקות באינטרסים שונים. על פי גישה זו, בהיעדר דרך להגיע להסכמה - קובעת העוצמה.

הריאליזם המדיני על כן, הוא: עצמה לאומית כמוקד בהסבר של פעולתה של המערכת הבינ"ל

הגישה אידיאליסטית

הגישה אידיאליסטית מדברת על גורמים נוספים על העוצמה, מוסריים, יחסי אנושיים, תחושות חמלה וסיוע. גישה זו טובה עד לאותה נקודה בה נוצר ניגוד אינטרסים ממשי.

הגישה האידיאליסטית היא על כן גישה המאמצת שיקולים של מוסר, משפט ויחסים אנושיים המהווים, בנוסף על עוצמה, גורמי פעולה של המערכת הבינ"ל

הגישה הכלכלית

הגישה הכלכלית היא גישה מרכסיסטית הרואה בכלכלה ובאינטרסים כלכליים את המוטיב המרכזי. הגישה הכלכלית מתמקדת במאבק על שווקים ומקורות חומר הגלם כהסבר לפעולתה של המערכת הבינ"ל

 

ואיזו מהגישות היא זו המקוימת במציאות? כפי הנראה המצב הוא אי שם באמצע. לדעת דר' שרמן, ברוב הפעמים נחתכים הדברים לפי גישת הריאליזם המדיני.

רמות ניתוח

אירועים בתחום הבינלאומי מנותחים בכמה רמות:

  • בניתוח רמת המערכת בודקים אירועים ברמה הבין מדינית. שורשי אירועים רבים נובעים מהיחסים שבין מדינות שונות, מלחמת העולם הראשונה למשל, פרצה בגלל בעיות מערכתיות וחוסר איזון שבין המדינות השונות.
  • רמת המדינה – ניתוח ברמה הפנים מדינית. חיפוש הגורמים לאירועים בתופעות שבתוך המדינה, למשל איתור סיבות לפרוץ מלחמת העולם השניה בסיבות גרמניות פנימיות.
  • רמת הפרט (המנהיג) – מתן הסבר לאירועים המתרחשים בגלל אישיות זו או אחרת (היטלר, למשל).

גישות מחקריות במדע המדינה וביחב"ל

כשרוצים לתאר תופעות בינלאומיות, בוחרים באספקטים רלוונטיים מסוימים, ולא מתייחסים לכל מה שקשור בצורה כלשהי לנושא, אך אינו חלק ישיר או אפילו עקיף של התופעה. כשחוקרים את מלחמת העולם השניה, חוקרים אספקטים מסוימים של גרמניה, אך לא חוקרים אספקטים לא רלוונטיים כנוף, או אירועי תרבות ואומנות בגרמניה.

לאחר איתור נקודות המחקר יש ליצור קשר וסיבה. את אלה עושים באמצעות אחת משלוש תיאוריות:

תיאוריות דדוקטיביות, כלליות - מודלים תיאורטיים

מנסחים היקש, ומיישמים אותו על מקרים פרטיים. עקרון השוק החופשי למשל, ניתן ליישום במחקר על וול סטריט, או על שוק הכרמל.

תיאוריות אינדוקטיביות

לומדים מקרים פרטיים רבים, ומנסים לנסח מתוכם את הכלל. לימוד הפיכות בדרום אמריקה למשל, יביא למסקנה כללית.

גישה כמותית סטטיסטית

גישה זו ננקטת כאשר צריך להסביר למשל מעורבות בקונפליקטים, אותה ובודקים מול כמה משתנים. מדובר במערכת אמפירית למסקנות, מִתְאָמים, שכיחויות וכו'.

 

אל השיעור הקודם