Get Adobe Flash player
דף הבית המאה ה-17 רקע היסטורי - אנגליה
מבוסס על הרצאות מפי דר' עמיאל אונגר

תולדות המחשבה המדינית - אנגליה

 

רקע הסטורי

תומס הובס ובן פלוגתו ג'ון לוק, הם תוצר של תקופה סוערת באנגליה שהחלה במשבר שבין המלך לבין הפרלמנט בשנת 1629, והגיעה אל סיומה בשנת 1688 שבה הפכה השיטה המלוכנית הבריטית לשלטון של מלוכה חוקתית פרלמנטרית - עם עליונות לפרלמנט.

שיטת המלוכה האבסולוטית של בודין, נוצרה ככורח המציאות בתקופת מלחמת הדתות ומטרתה היתה לספק בטחון ושקט דתי. לשיטתו של בודין, היה על הריבון לנהוג בשום שכל ולא עורר דובים מרבצם ע"י דיכוי של מיעוטים דתיים. שיטה זט אומצה באנגליה ע"י מלכי בית טיודור, והגיעה לכלל סיום רועש כאשר המלך השני לבית סטוארט, צ'רלס ה- I, הוצא להורג בסיום מהפכה שהעלתה אל השלטון, בפעם הראשונה בהיסטוריה, רפובליקה אנגלית, בראשותו של אוליבר קרומוול שהיה שליט תקיף, דתי קיצוני ואכזר.

תורתו של הובס (בספרו "הלוויתן"), פותחה על מנת לספק ריבון שיבטיח בטחון ושקט שיוכל להתגבר גם על מצבים כמו זה שהיה באנגליה, והוא אכן עזר, זמנית אמנם, להחזרת השלטון המלוכני אבסולוטי לאנגליה.

דור אחד מאוחר יותר, היה זה ג'ון לוק, פילוסוף אנגלי שעמד מאחורי "המהפכה המפוארת" שיצא נגד המלוכה האבסולוטית, והציע מסגרת חדשה - מלוכה חוקתית. על פי גישה זו כפופה המלוכה לחוק, כשבנפרד ממנה, קיימת רשות מחוקקת עצמאית. משנתו של לוק שיושמה ע"י המלך וויליאם מאורנג' ההולנדי, שמלכותו סימנה את תחילת המעבר מהשליטה האישית בממשלה של בית סטיוארט לממשל פרלמנטרי של בית הנובר.

בית טיודור

 

הנרי ה VIII אדוארד ה-VI ג'יין גריי מרי ה-I אליזבט ה I

 

בתקופה זו, נשלטת אנגליה תחת שלטון אבסולוטי של המלכים לבית טיודור – הנרי השמיני עד לאליזבט הראשונה. הנרי השמיני מלך על אנגליה בשנים 1509-1547. הוא הקים את הכנסיה האנגליקנית שהיתה אמנם קתולית בגישתה הדתית, אך כפופה למלך האנגלי, ולא לאפיפיור. תחת שלטונו, יכלו אנשים לשמור על דתם הקתולית כל עוד לא היוו איזו שהוא איום ומי שניסה, הסתכן בחייו (דוגמא מפורסמת הוא תומס מור שכתב את אוטופיה). הנרי השמיני שהיה מלך חזק ותקיף השאיר חותם בל ימחה על ההיסטוריה האנגלית. לאחר מותו ב-1547, עלה על כס המלכות אדוארד השישי (שהיה ילד חולני בן 9) שמלך 6 שנים ונפטר ממחלה. בעקבותיו הוכתרה ג'יין גריי שישבה על כס המלכות 9 ימים בלבד, הודחה ע"י נאמני מי שירשה אותה - מרי הראשונה, ואף הוצאה להורד על ידה, שנה מאוחר יותר. מרי הראשונה (1553-1558) שירשה את הכסא ב 1553, זכתה לכינוי 'מרי העקובה מדם' או 'הארורה' (Bloody Mary) "בזכות" ההוצאות הרבות להורג של כופרים אנגלים בניסיון להחזיר את האנגלים מהנצרות הפרוטסטנטית, אותה אימץ אביה (הנרי השמיני), אל הנצרות הקתולית (ראו גם בפרק על קלווין – פגישתה עם ג'ון נוקס).

לאחר מותה של מרי עלתה לשלטון אחותה למחצה - המלכה אליזבט הראשונה (1598) שלא השאירה צאצאים וזכתה לכינוי "הבתולה". בימי אליזבט הצליחה אנגליה להדיח את ספרד מהשלטון בנתיבי הים לאחר שהצליחה להפיל את הארמדה הספרדית (בשנת 1588) ואף נהנתה מרווחה כלכלית. אליזבט מיסדה את השלטון הפרוטסטנטי ובאנגליה, ושלטונה היה כמעט אבסולוטי: הפרלמנט ובכירי הממשל הושבעו אמונים למלכה - כראש הכנסייה.

בית סטיוארט

 

ג'יימס הראשון צ'רלס הראשון צ'רלס השני ג'יממסהשני
ג'יימס ה-I צ'רלס ה-I צ'רלס ה-II ג'יימס ה-II

 לאחר מות אליזבט הראשונה ובהעדר יורש, "ייבאה" אנגליה מלך מסקוטלנד, את המלך ג'יימס הראשון (שבסקוטלנד היה כינויו ג'יימס השישי) שהיה הראשון לשושלת בית סטוארט.

בית סטיוארט שלט באנגליה עד למהפכה המפוארת התרחש איחוד הכתרים כאשר ב-1603 ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד ירש את הכתר האנגלי והאירי (כג'יימס הראשון) והיה המונרך הראשון ששלט בכלהאיים הבריטיים. תחת שלטונה של נינתו אן, מלכת בריטניה אוחדו ממלכות אנגליה וסקוטלנד לממלכת בריטניה הגדולה.ג'יימס ניסה להכניס כמה שינויים שגרמו לתסיסה בקרב האנגלים. הוא ניסה לקרב את האנגליקניות אל הקתוליות, וגרם בכך למשבר דתי שחוזק ע"י היריבוּת הדתית שבין הקתוליות, האנגליקניות, וכת נוספת – הפוריטנים שנטייתם היתה לכיוון הגישה הפרוטסטנטית קלווינסיטית. ג'יימס ניסה גם לחדש ולקרב את היחסים שבין אנגליה לבין ספרד, ונקט בעונשים וסנקציות נגד המתנגדים לדרכו. מצבה הכלכלי של אנגליה נפגע בתקופתו וכך גם תדמיתה בעיניים חוץ אנגליות. על רקע תנאים אלו, פרץ משבר בין הפרלמנט לבין המלך. משבר זה נוהל ע"י ראשי הפרלמנט שמנהיגיהם נמנו על בני התפיסה הדתית הפוריטנית.

אוליבר קרומוול

כמו במשבר פוליטיים רבים, גם פה העילה המיידית לפריצתו לא היתה אלא "קש שובר את גב הגמל". במקרה דנן, היה זה ויכוח הוא על סמכות המיסוי. הפרלמנט דורש לעצמו את הסמכות להחליט כמה וממי לגבות מס, והמלך, הטוען לשלטון אבסולוטי, דורש זאת לעצמו. משבר זה התפתח עד לכלל מלחמת ארחים שפרצה בשנת 1642 והסתיימה בשנת 1647 בנצחון הפרלמנט תחת ניצוחו של אוליבר קרומוול.

המלך הסטיוארטי – צ'רלס הראשון (בנו של ג'יימס הראשון) מוצא להורג, ובנו, בורח אל מחוץ לגבולות אנגליה. קרומוול מנהל את אנגליה למשך 11 שנים תחת שלטון צבאי, ובפעם הראשונה בהיסטוריה האנגלית המדינה מתנהלת כמדינה לא מלוכנית. שלטונו הצבאי (צבא המודל החדש - (The New Model Army של קרומוול אופיין בגישה דתית קיצונית, ומנהיגותו היתה מפורסמת באכזריותה. לאחר מותו, הוחזר צ'רלס השני (בנו של צ'רלס הראשון) אל כס המלכות ממקום גלותו. צ'רלס, (שנהנה מייעוצו של הוגה דעות בן זמנו, תומס הובס, שחיבר חיבור מפורסם במדעי המדינה – "הלויתן" והיה תומך (לשיטתו הוא, כמובן) בגישה האבסולוטית), הבטיח להיות "בסדר". אולם כבר בנו, ג'יימס השני ואשתו הפכו להיות קתולים, ולאחר שלוש שנות שלטון, מתעוררת מהפכה נוספת, והפרלמנט מסלק את המלך מהשלטון.

המהפכה שסילקה אותם, זכתה לכינוי "המהפכה המפוארת". המהפכה, שהאידאולוג שמאחוריה היה ג'ון לוק, העמידה בראש המדינה את בעלה של מרי (בתו הפרוטסטנטית של ג'יימס השני) וויליאם מאורנז' ההולנדי והעלתה לשלטון את בית הנובר.

מהפכה זו לא היתה עוד "הפיכת חצר". היא הביאה עמה מחשבה מדינית חדשה – מלוכה חוקתית. על פי כללי המשחק החדשים, הרשות המחוקקת קובעת חוקים והמלך, הרשות המבצעת, כפוף לחוקים אלו. בין שאר השיקולים, לקחו מנהיגי המהפכה בחשבון את הרצון המלוכני של העם, ודאגו לאוירה של המשכיות, וויליאם מאורנז' ('המלך בילי') כאמור, היה נשוי לבתו של המלך שסולק. לוק בהגותו, הציע לעולם גישה חדשה, מתנגדת והפוכה לגישה האבסולוטית - הגישה חוקתית.

ויליאם השלישי ואשתו - מרי השנייה

אל השיעור הבא