Get Adobe Flash player
דף הבית הרנסנס מקיאוולי הנסיך - חלק ג

פרקים 1-7 | פרקים 8-14 | פרקים 15-19 | פרקים 20-26

 

תולדות המחשבה המדינית - הנסיך, מקיאוולי

 

הנסיך (מקיאוולי) פרקים 15-19

הפרקים בדף זה, פרקים 15 עד 19, דנים בתכונות שנסיך צריך להתברך בהן, כמו גם בהמלצות של דרכי התנהגות כך שיוכל לשמר את שלטונו.


פרק 15

מתוך ההערות לפרק (כתבים פוליטיים עמ' 317): "אחרי הוירטו הצבאית, מידות איש המלחמה, באות המידות המוסריות פוליטיות, להן מקדיש המחבר את הפרקים 15 עד 23. פרקים אלו הם חטיבה אחת, ופרק 15 משמש להם פתיחה: המחבר מעמיד בו את הקורא על החידוש שבדבריו, וגם מציע מיד את הפתרון הכולל לבעיות כולן, בהן ידון להלן. מכאן ואילך אנו נכנסים לתוך תוכה של שיטת מקיאוולי, פרקים אלו הם "נשמת" החיבור כולו."

 

תכונות של שבח וגנות

דיונים ומאמרים על דרך ההתנהלות הנכונה של נסיך כך שיזכה לשבח ותהילה נכתבו כבר ע"י אחרים. אולם, כולם דנים בהיבטים תיאוריים של העניין. הם גם מתארים נסיכויות ורפובליקות שלא קיימות בחיים המציאותיים. יש להציג את האמת על הדרך בה יכול נסיך לשרוד ולא להמליץ על אידאלים מוסריים ונשגבים. אי אפשר לו לנסיך לחיות על פי כללים ונהלים שגורמים שבח בלבד. ראוי אמנם היה שהנסיך יתהדר בכל התכונות הטובות, אולם אין זה מעשי שיוכל לשמור אותן וגם להחזיק מעמד, וסביר שכמה מאותן תכונות טובות סופן שיוליכו את הנסיך לקראת נפילתו. המציאות היא כזו, שיש צורך לנהוג לעיתים בפעולות קשות שלא מביאות רק כבוד ותהילה. על כן ראוי לו שיהיו בידו התכונות "הטובות", אך גם את ההפך מהן. נוהגים לתאר אנשים בתכונות טובות (Virtue) אך גם ברעות. אדם מתואר כנדיב ואחר כקמצן, או כבזבזן, גזלן, אכזר, אדם אחר יכול להיות רחמן או בוגדני, נאמן או מפר ברית, חלוש כאישה או אמיץ לב, חברותי או גאוותן ומנותק, רודף נשים או צנוע וזהיר, גלוי לב או ערום, רציני או קל דעת, חרד או פורק עול ומצוות ועוד ועוד. ברור שהיה עדיף, לו התקבצו בנסיך כל התכונות הטובות. אולם המציאות מונעת זאת מאתנו.

 

ראוי לנסיך שיהיה מודע שכמה מאותן תכונות "טובות" עלולות להוביל לנפילתו, ודווקא כמה מהרעות, ישמרו על כסאו.

 

פרק 16

נדיבות וקמצנות

מקובל לחשוב שעדיף שיהיה לנסיך מוניטין של נדיבות לב. אולם, אם הביטוי לנדיבות לב זאת נעשה בצנעה וללא פרסום, אין בכך רבותא לנסיך עצמו שעשוי עדיין להיחשב כקמצן ורע. מצד שני, אם נדיבותו תעשה בגלוי, הוא עשוי לרדת מנכסיו רק בנסיון לשמר את תדמיתו זו. הוא יאלץ אז להתחיל להטיל מסוי גבוה על נתיניו וכתוצאה מכך גם יהפוך לשנוא וגם ירד מנכסיו ועמם יאבד גם מכבודו.

 

מכאן שעדיף לנסיך שיצא לו מוניטין של קמצן וחסכן, כי עם הזמן, כשיסתבר שאין הוא נזקק לכספי האזרחים, גם בעת מצוקה, יגדל כבודו ואף יחשב כבעל יד פתוחה ולא קמוצה. יוליוס השני השתמש בתדמית של נדיב כדי להיבחר, אך לא עלה על דעתו לממש תדמית זו, ואכן עלה בידו להלחם במלך צרפת מבלי שנזקק להטיל מסים מיוחדים על נתיניו וכך גם נסיכים אחרים. לא ניתן למצוא דוגמא לנסיך שהתנהג באדיבות ורוחב לב עם נתיניו - והצליח. הוא מסכם שאם להפגין נדיבות לב, אז רק כלפי חיילים וגם אז על חשבון ביזה של עיר אויב שנכבשה. בזבוז כספי אחרים לא פוגע בנסיך, בעוד שמניעת הביזה תמנע מהחיילים ללכת אחריו בקרב.

 

נדיבות היא תכונה שמכלה את הנדיב. נדיבות יתר מבזבזת את משאבי הנסיך מהר, והוא לא יוכל להפגין כל נדיבות בהמשך אלא אם כן יעשוק את כספי נתיניו, ואז יהפך לשנוא. ואין דבר מסוכן לנסיך יותר משנאת ובוז נתיניו. רצוי על כן להיות קמצן. את הקמצן אמנם מגדפים אך לא שונאים.

 

פרק 17

אכזריות ורחמנות, אהבה, שנאה ופחד

נסיך צריך להשתדל ולהחשב בעל רחמים ולא אכזר, ואם זאת, לא להיות לחלוטין נגד האכזריות. חוסר באכזריות מוביל לאי-סדר תוהו-ובהו,רצח ושוד. צ'זרה בורג'ה נחשב לאיש קשה לב, אולם אכזריותו הביאה לרומניה שלום וסדר, משמעת ואחדות פנימית. אל לו לנסיך לחשוש מתדמית האכזר, וכאשר יטיל אימה במעשים אכזריים מועטים לצורך השלטת סדר, הרי בעת שיגלה רחמים, יחשב לרחמן יותר מן הרחמנים שמתנהגים ברחמים באופן קבוע.

 

נסיך חדש צריך להיות בתחילה אכזר, משום שתחילת דרכו רצופה בסכנות, ואם זאת לשקול נושאים בזהירות, מתינות, ולא בחשד או אמון קיצוניים.

 

אין זה אפשרי לאהוב ולפחוד מהנסיך בעת ובעונה אחת, ולכן צריך לבחור בתכונה אחת בלבד. עדיף להיות מפחיד מלהיות אהוב כי זו דרך בטוחה יותר. האנשים הם לרוב כפויי טובה, פחדנים, תאבי בצע וכוזבים, ואין לסמוך עליהם. אין גם לסמוך על ידידות שנקנתה, ובעת צרה לא יוכל הנסיך לבנות על אהבתם אותו. לכן רצוי להיות מפחיד, כי את הפחד תמיד זוכרים. היה אהוב, והם יבגדו באהבה כאשר זה לטובתם.

 

ויחד עם כל זאת, לא כדאי לנסיך להיות שנוא. ניתן להיות שליט המטיל מורא אך גם לא שנוא. שילוב זה אינו קשה להשגה, ומספיק שימנע מלעקל את רכושם של הנתינים לאחר הענשתם "משום שבני אדם עשויים לשכוח את מיתת אביהם ואינם עשויים לשכוח את רכושם שנגזל מהם." קל מאוד למצוא סיבות ותרוצים לגזל רכוש, והנסיך צריך להימנע מכך. לעומת זאת מספר המקרים שהנסיך יאלץ ליטול חייו של אדם הוא קטן והנסיבות לא חוזרות על עצמן לעיתים קרובות.

 

כשהנסיך עם חייליו, הוא חייב להיות אכזר על מנת לשמור על הצבא מאוחד ותחת בקרה.

 

לסיכום יאמר שהאנשים אוהבים מרצונם, אך פוחדים בגלל מעשי הנסיך. ורצוי לו לנסיך לסמוך על מעשיו הוא ולא תחושות אחרים שאין לו שליטה ישירה עליהם. ואם זאת עליו לזכור להימנע מלהיות שנוא.

 

פרק 18

נאמנות הנסיך

מתוך ההערות לפרק (כתבים פוליטיים עמ' 317): "פרק זה הוא הפרק שהעלה את רוב הטענות, התרעומות והכעס כלפי מקיאוולי".

 

ברור וידוע שנסיך שאינו משקר את אזרחיו בזדון ראוי לתהילה. אבל נסיון החיים מלמד שרוב הנסיכים שהגיעו לגדולה לא הקפידו תמיד על האמת, ולא חששו להשתמש בהונאות.

 

המלחמות בעולם נחלקות לשני סוגים: מלחמה על פי החוק והמשפט – מלחמות של בני האדם, ומלחמות בדרך האלימות שהן מלחמות החיות. מכיוון שלא תמיד מספיקה הדרך הראשונה צריך לעיתים לפעול גם בדרך השניה, ונסיך שרוצה להצליח צריך לדעת לפעול בדרך האנושית אבל גם בדרכי החיות.

 

ואם צריך להכיר את דרכי החיות, אז ראוי ללמוד את דרכי שתי החיות הבאות: השועל והאריה. אריות לא יודעים להתגונן מפני מלכודות, ושועלים לא יכולים להגן על עצמם נגד הזאבים. הנסיך צריך להיות כמו שועל כדי לזהות את המלכודת, וכמו אריה – להפחיד את הזאבים. לו היה ניתן להאמין בכל האנשים כל הזמן, היה מספיק לנסיך להיות רק כמו האריה. אבל במציאות החיים, אתה צריך להיות לעיתים כשועל ערום. נסיכים שהם גם ערומים וגם חזקים כפי הנדרש, מצליחים תמיד יותר מנסיכים שהם רק אריות.

 

משמעות המשל הזה לדרכי בני האדם היא שהנסיך צריך אמנם להיות חזק, אך גם לדעת להתחמק ממלכודות. על כן, אין הוא חייב לכבד את מילתו או את לקיים את הבטחתו. אילו היו כל בני האדם ישרים ומקיימים הבטחותיהם, היתה המלצה זו כמובן בטלה. אבל בעולמנו, אין ברירה אלא להתנהג כך. צריך לשמור רק על דבר אחד – שתמיד ניתן יהיה לייפות את השקר בסיבות חוקיות ומשפטיות.

 

קל מאוד להביא דוגמאות רבות לבריתות שהופרו ולהבטחות שהופרו ע"י נסיכים שבגדו. מי שהשכיל להתנהג כשועל, הצליח. צריך רק להסוות אופי זה של הנסיך באצטלה נאה. צריך לזכור שאנשים ממוקדים יותר מדי בצרכיהם הנוכחיים, והנסיך ימצא תמיד מישהו לרמות.

 

דוגמא טובה לכך הוא האפיפיור אלכסנדר השישי, אביו של צ'זרה ברג'יה, שלא עשה מעשה אחד מימיו שלא היה מעורב בהונאה ורמאות, ובכל זאת הצליח תמיד. לא קם אדם שהבטיח יותר ממנו וקיים פחות ממנו, ולמרות זאת תמיד הצליח, וזאת בגלל שהיטיב להכיר ולנתח את אופי האנשים.

 

אין זה חובה שיהיו בנסיך באמת כל אותן התכונות הטובות המושלמות שצריכות להיות בנסיך. הוא רק צריך להיראות כאילו יש לו אותן. יותר מכך, התנהגות קבועה בהתאם לכללי התכונות הטובות עלול לפגוע בנסיך. צריך לדעת מתי להתנהג בניגוד להן.

 

נסיך צריך להראות כאילו הוא בעל חמש התכונות הבאות:

  • רחמן
  • אמין
  • טוב ומיטיב עם אחרים
  • מאמין ודתי
  • ישר דרך

אמנם, צריך שגם יהיו בו התכונות הללו, אבל שתהיה בו היכולת להתעלם מהן בעת הצורך, ואף לנהוג בניגוד מוחלט להן. הערה זו נכונה בעיקר לגבי נסיך חדש, שאמנם צריך שיהיו בו כל התכונות הטובות הללו, אבל אסור שישכח שאם הוא רוצה להצליח, הוא יצטרך ללכת בדרך הרעה בעת הצורך.

 

כשבאים לדון אנשים ובעיקר נסיכים, מה שקובע הוא מבחן התוצאה. נסיך שישקוד על החזקת השלטון בידו יזכה תמיד לכבוד ולשבח, כי ההצלחה ומראה העיניים הם הדברים שההמון תופס וזוכר. ובעולם אין אלא המון. המעטים שחושבים אחרת בטלים בשישים.

 

פרק 19

חובה על הנסיך להמנע מלהיות שנוא או בזוי.

בפרק זה, אחר שכבר דובר על כל התכונות שהנסיך צריך לפעול על פיהן, יש לאזכר ולהסביר מס תכונות והתנהגויות על פי הן צריך להתנהל הנסיך. בקצרה, תכונות אלו מסתכמות ב"איך להימנע מלהיות שנוא ומבוזה".

הגורם העיקרי לשנאה היא הפגיעה בנשים של אחרים וברכושם, וראוי לו לנסיך שיתרחק מהם ככל הניתן.

 

הנסיך צריך להישמר מלהיחשב כהפכפך ולא יציב בדעתו, כלא רציני, כנשי, קטן אמונה וכמי שאינו מסוגל לקבל החלטה. מצד שני הוא צריך להתאמץ להראות את התכונות הבאות: גדלות, אומץ, גבורה, רצינות, חשיבות וכובד ראש.

 

נתיני הנסיך צריכים לדעת ששיפוטו ופסק דינו תקיפים, החלטותיו קבועות ואינן משתנות, ואי אפשר לרמותו. איכויות אלו, יאפשרו לו לשמור על תדמית גבוהה. נסיך, שמוערך כך, לא יותקף בקלות.

נסיך יכול להיות מותקף מבפנים או מבחוץ. 

  • צבא ובני ברית טובים הם הדרך להגנה מפני התקפה חיצונית. למי שיש צבא טוב, יש גם ידידים טובים, ושלום מבחוץ, מביא ליציבות מבפנים.
  • הדרך הנכונה למנוע התקפות שבאות מבפנים, הוא להימנע מלהיות שנוא ומבוזה. זוהי אחת ההגנות הטובות ביותר נגד קשר (קונספירציה), כי תנאי בסיסי להצלחת נסיון מהפכה הוא שהקושר יתמך ע"י הרבה אנשים ששונאים את הנסיך ובזים לו, ופגיעה בנסיך אהוב ונערץ עשויה רק לפגוע בקושר.

נקודת המוצא של קשר ומהפכה היא לטובת הנסיך. הקושר חושש מלגלות את רצונו וסודותיו לאחרים, מחשש של בוגדים, הוא חושש מהסיכוי להיענש בשעה שלנסיך יש את המלכותיות של ממלכתו, חוקים, חברים רצון טוב ופופולריות העובדים לטובתו.

 

נסיך הזוכה להערכה, לא צריך לחשוש אם כך מקשר. אם הוא שנוא, עליו לחשוש מנסיונות קשר ומהפכה מכל דבר ומכל אחד. על הנסיך לעשות לכן מאמץ רב להבטיח שכל אחד מרוצה ושבע רצון. במצב זה, הסיכוי שיווצר קשר נגדו, בעוד שהקושר מצד שני, חושש לא רק מהעונש במידה ויכשל, אלא גם מהצלחתו, כי זעם העם יופנה כלפיו, ומהעובדה שיווצרו לו אויבים רבים.

 

אחת הדרכים לשמור על תדמית חיובית של הנסיך היא להאשים ולהטיל על אחרים את הכשלונות אך הוא חייב לעשות בעצמו את כל הדברים החיוביים.

 

מבט אל ההיסטוריה יכול לכאורה להוכיח ששליטים אהובים על העם, למשל בין קיסרי רומא, נפגעו בכל זאת, והפסידו את שלטונם כתוצאה מקשר. אולם הסיבה שם, נובעת מגורם נוסף – הצבא. האזרחים, הנתינים, אוהבים שלום ורצים חיים שקטים. החיילים לעומתם, מחפשים מלחמה ומקורות לרווח קל. לכן, אנשים אוהבים נסיך מתון בדעותיו, והחיילים אוהבים נסיך גס, אכזר ותאב בצע. ראוי לו לנסיך שנסה למצוא חן בעיני הרוב- העם. אבל יוצא שהוא עלול להיות שנוא אז ע"י בעלי שררה וכוח. אמנם, אין הנסיך יכול למנוע מכמה אנשים לשנוא אותו, אבל הוא חייב להימנע ממצב שהוא שנוא על כולם. ובמיוחד חייב הנסיך, להתאמץ שלא יהיה שנוא על יד בעלי העוצמה והחיילים. הקונפליקט הזה שבין אהבת העם או הצבא, היתה בעוכריהם של לא מעט קיסרים.

 

מעשים טובים ופעולות טובות יגרמו לרוב לאהבת הנסיך, אולם קורה, שתוצאתם היא כשל המעשים הרעים והם גורמים להתגברות שנאה, במיוחד מבין מיעוט רב עוצמה כצבא וחיילים, ולכן, לעיתים צריך הנסיך לבצע עבודות רעות כדי לרצות את הצרכים של אלה ששונאים אותו.

 

הנסיך צריך להיזהר מפגיעה קשה באלה שעובדים אתו מקרוב. אם שנאתם מספיק חזקה, הם יתקפו ואף יהרגו אותו. קיסרים רבים ברומי נרצחו בין אם כי לא ספקו את רצון הצבא, ובין אם משום אכזריותם הרבה, ואפילו בגלל התנהגותם המבזה כמו קיסר שהיה נוהג לרדת לזירה ולהאבק בגלדיאטורים, או אחר שבנעורי היה רועה צאן. הבוז שאנשים רכשו להם כתוצאה מפעולות אלו, התחברו לשנאה מאוחרת יותר שהובילה לרציחתם.

השנאה תוביל להרג אפילו אם הקושר עצמו יהרג תוך כדי כך, וגם לכך היו דוגמאות. ולסיכום, הנסיך צריך להתמקד בריצוי החזקים ביותר, לרוב זהו הצבא, אך לפעמים זהו העם עצמו. היותו שנוא יכולה להביא להרג הנסיך.

נסיך חדש בנסיכות, אינו יכול רק לחקות קודמים לו בשביל להצליח. הוא חייב לחקות מעשים מנסיכים רבים ושונים – תלוי במצב העניינים.

 

אל השיעור הקודם אל השיעור הבא