Get Adobe Flash player
דף הבית הרנסנס מקיאוולי הנסיך - חלק א

פרקים 1-7 | פרקים 8-14 | פרקים 15-19 | פרקים 20-26

 

תולדות המחשבה המדינית - הנסיך, מקיאוולי

 

הנסיך (מקיאוולי) פרקים 1-7

הערה כללית: תמצית זו של פרקי "הנסיך" למקיאוולי, נכתבו מתוך תרגומו המצוין של אפרים שמואלי בספר "כתבים פוליטיים" בהוצאת שוקן.

אחת הבעיות הקשות בקריאת הנסיך היא הבנת הנקרא. הספר נכתב במקור באיטלקית אולם בסגנון מליצי והוא קשה להבנה כל שכן לתרגום. כותב על כך אפרים שמואלי שתרגם את ספריו של מקיאוולי (שם, מבוא, עמ' 8):

"אין צורך לומר, שמלאכת תרגום זו אינה מן הקלות, לא כל שכן למי שלא גדל מנעוריו על הלשון האיטלקית. מקיאוולי נחשב לאחד מיוצרי הפרוזה האיטלקית ולבעל סגנון מעולה ביותר. אף על פי שפסוקיו בנויים בנין כבד, מחרוזות ארוכות ומסובכות, כדוגמת סגנונם של ההומניסטים בני דורו שחיקו את הקדמונים, דבריו קצרים, צמצום שבצמצום, ואין בהם כל כחל ושרק. לשונו פשוטה, חדה וחריפה, ולעיתים קרובות, בשעת הצורך, היא חוזרת על אותן המילים, בלא חשש שעמום או כיעור. על המתרגם הוטל לא רק לדייק במסירת הרעיון, שלא תחסר כוונתו, אלא גם לכבוש את תשוקתו "לתקן" את סגנון המחבר, שיהא נאה יותר למקרא. 

...הוא יצר לעצמו מערכת של מושגים, אבל את משמעותם לא גיבש בדיוק גמור. המושג "וירטו - Virtù" יוצא בכתביו לכמה טעמים, עניינו גבורה וגם כוחו של אדם במלחמתו במזל, בזמן המתעתע וההפכפך, הוא מידה נכונה יפה לשעתה, הכל לפי הזמן, והוא חוכמת מושלים וזריזותם בעסקים של שלטון והוא גם שאר-רוח ובכל אלה עדיין לא נתמצו רובי הטעמים שהטיל מושג זה."

מבוא

המבוא של הנסיך הוא בעצם מכתבו של מקיאוולי אל לורנצו מדיצ'י שליט פירנצה שחזר לשלטון תוך סילוק המשטר הרפובליקני שמקיאוולי נמנה על בכיריו. המכתב כתוב על כן בגוף ראשון, בו כותב מקיאוולי: אלה שמבקשים את קרבתו של הנסיך, נוהגים לרוב לשלוח לו מתנות ומנחות ואת הדברים היקרים שברשותם סוסים, כלי זין, חפצי זהב הכל לפי כבודם ומעלתם. מכיוון שברצוני להגיש שי להוד מעלתו, כסימן לנאמנותי, ולא מצאתי בין חפצי מאומה פרט לידיעותי על מעשיהם של אנשי השם הגדולים, ידיעות שרכשתי לי בנסיון רב שנים בעסקי המדינאות ובקריאה מתמדת, אני שולח לאדוני את תוצאות עיוני במעשיהם של אלה, כשהן מקובצות בכרך קטן.

 

...ספר זה אינו מקושט במילים יפות ובפסוקים מנופחים, כי רציתי שתובלט חשיבות הדברים שבו ולא הסגנון והקישוט.

 

...אני מקוה שלא יחשב לי הדבר לחוצפה, שאני, איש מהמעמד הנמוך מעיז לדון בעניני גדולים ממני – עניני שלטון ונסיכים ואף לפסוק בו הלכות. אולם כמו שהצייר ברצותו לצייר נוף הרים, הוא ירד לעמק על מנת שיקבל את מלוא הפרספקטיבה, כך צריך אדם להיות נסיך על מנת להבין את טבע העמים ולהיות אחד-העם על מנת שיבין את הנסיכים.

 

...יקבל נא אדוני מנחה צנועה זו באותה רוח שני שולחה. אם יבחין בחיבור ואף יקרא בו, יכיר את כוונתי לעומקה: שיוכל הנסיך להגיע למיצוי מלא של מזלו וכשרונותיו המצוינים. ואם ישפיל פעם מבטו כלפי מטה, יראה ויבין כמה עני מתענה, בלא עוון, תחת יד המזל הרע – שפגע בי פגיעה קשה.

 

פרק 1

סוגי שלטון

מתוך זווית ראייה של הנסיך, קיימות שתי שיטות קיימות לשלטון על עם. נסיכויות ורפובליקות. נסיכויות יכולות להיות ותיקות - שעוברות בירושה מאב אל בן, או חדשות – שהן או חדשות לחלוטין, או שנכבשו/סופחו אל מדינה קיימת. החדשות שנכבשו, רגילות היו לשלטון של נסיך או שהיו בנות חורין, וכשנכבשו, היה זה ע"י הנסיך עצמו וצבאו, או ע"י זרים עבור הנסיך, בכוחו של המזל או בזכות כשרונו של הנסיך.

 

פרק 2

נסיכויות העוברות בירושה

"הנסיך" דן רק בשאלה כיצד יש לשלוט ולהחזיק נסיכויות ולא מתייחס לרפובליקות. קל יותר לשלוט בנסיכות שהתקבלה בירושה מאשר בחדשה. כל מה שצריך לעשות הוא להימנע משבירת החוקים והכללים הקיימים. נסיכות כזו שנכבשה ע"י זר, קל יהיה לנסיך המקורי לכבשה מחדש.

 

פרק 3

נסיכויות מעורבות

הקשיים האמיתיים הם בנסיכויות חדשות, שזה מקרוב נכבשו. פרק זה דן בנסיכות שכנה שסופחה אל הנסיך, והפכה לנסיכות אחת מעורבת.

 

אנשים מחליפים את השליט ברצון בתקווה שהשליט החדש יהיה טוב יותר מהקיים. אולם לעיתים, חלק מהתומכים מתחרטים על המהלך. אם בגלל שנפגעו מהשליט החדש תוך כדי תהליך ההשתלטות, או בגלל שהיו להם ציפיות שלא התממשו שנשענו על הבטחות שנאלצת להבטיח טרם הכיבוש על מנת לקנות את אהדתם. כך או כך, הם עשויים להצטרף למהלך של הרמת יד ונשק נגד השליט בחדש. לכן אגב, קל יותר להחזיק בנסיכות שנכבשה בשנית. הנסיך כבר לא מתחשב יותר בתושבים ומעניש את האשמים במלוא חומרת הדין.

 

גם אם יש לך צבא חזק, עדיין תזדקק למנה גדושה של רצון טוב של האנשים בשביל לשמור על הנסיכות. קל יותר לאבד נסיכות חדשה, משום שבנסיכות החדשה יש כאלה שנפגעו במהלך ההשתלטות ויש כאלה שנפגעו כי הנסיכות אינה מסוגלת תמיד לתגמל מיידית את אלה שעזרו לנסיך. מיד לאחר שהנסיכות נכבשה, אתה צריך להיפטר מהמורדים ולחזק את עצמך במקומות החלשים שלך.

 

קל יותר להחזיק נסיכויות שהן במדינה שלך, או באלו שהן בעלת אותה השפה של ארצך, מאשר כאלו שאינן. קל אף יותר להחזיק בנסיכות שלא ידעו שלטון עצמי מעולם. כשאתה תופס נסיכות, אתה צריך לעשות רק שני דברים: לחסל את הנסיך הקודם ואת משפחתו ולא לשנות את החוקים והמסים הקיימים. אולם קשה הרבה יותר להחזיק בנסיכות השונה בשפתה, מנהיגיה וחוקיה משל ארצו של הנסיך הכובש.

 

הדרך הקלה ביותר להחזיק בנסיכות כזו היא לקבוע בה את מושבך. כאשר אתה במקום, ניתן למקם ולתקן בעיות לפני שהן יוצאות מכלל שליטה. כך למשל עשה השלטון התורכי ביוון (במדינות הבלקן שנכבשו אחרי כיבוש איסטנבול בשנת 1453). בצורה זו גם תמנע משוד ועושק הנסיכות ע"י פקידיך הבכירים. ותקשה על אחרים להשתלט על הנסיכות שכבשת, כי קשה לכבוש נסיכות כשהנסיך מתגורר בה.

 

דרך השניה להחזיק בנסיכות היא לייסד בה מושבות. שליחת והצבת גדודי פרשים ורגלים היא הרבה יותר יקרה. המושבות יותר נאמנות לך ופוגעות פחות באוכלוסייה המקומית מאשר חיל הפרשים. מס' האנשים שיפגעו קטן יחסית, ובעצם, רק אלו שבתיהם יילקחו לצורכי הפקידות. לאנשים אלו לא תהיה כל השפעה הן משום היותם מיעוט, והן לאור העובדה שלאחר שיילקח מהם רכושם הם נשארים עניים, חסרי כל וטרודים בבעיות אחרות. ככלל, ראוי להתייחס לאנשים באחת משתי הדרכים, בצורה יפה או, לחסלם לחלוטין. אלה שנפגעו קשה, או חוסלו אינם יכולים לנקום. אלה שנפגעו קל לעומתם, מנסים לנקום. המושבות עדיפות על חיל המצב. חיילים פוגעים בדרך כלל באוכלוסין והחזקת הצבא יקרה. המימון מחייב הטלת מסים על התושבים שהופכים לממורמרים.

 

על הנסיך לוודא שנסיכויות שכנות יהיו תמיד חלשות ממנו ולמנוע מהן להיות חזקות ממנו. הוא צריך להיזהר מאוד מכניסת כובש זר לנסיכות, כובש שלא נופל ממנו בכוחו. משום שלא אחת קורא שתושבים ממורמרים קוראים לכובש זר שיבוא לעזור ולהלחם עבורם בנסיך. ומרגע שיכנס, הוא ייצור קשר עם מושלים מקומיים נוספים עד שיצבור מספיק כוח לכבוש את הנסיכות. הנסיך השולט, חייב להישאר ולוודא שהוא השליט היחיד של כל המדינה שאם לא כן הוא כאמור עלול להיכבש, וגם אם לא, הוא יהיה צפוי להטרדות ומאבקים קבועים ומתמשכים.

 

נסיכים רגישים הרואים את הנולד, מתכוננים לעתיד. יש להתייחס ולטפל בבעיות קטנות באופן מיידי עוד בטרם יצאו מכלל שליטה. קשה אמנם לצפות בעיות, אך אם אתה רואה אחת, עליך לפעול מיידית.

 

המלך לואי הצרפתי הגיע לאיטליה בגלל רדיפת הכבוד של בני ונציה. שרצו לנצל אותו ולכבוש את מחצית לומברדיה. לואי לא הסתפק בלומברדיה וכבש גם את גנואה, המושלים השכנים יצאו כולם לקראתו כי רצו בידידותו. רק אז הבינו בני ונציה את טעותם כששלמו עבור רצונם בכיבוש שתי ערים בלומברדיה, ביצירת שליט חזק ומפחיד בקרבתם. בשלב הזה יכול היה לואי לבצר את עצמו ואת כוחו בהתבסס על בריתות של ששכנים חלשים ומפוחדים. אולם פה הוא עשה מס' שגיאות עקרוניות. ראשית, הוא עזר לאפיפיור אלכסנדר ושלח לו יחידות צבא שעזרו לו לכבוש את רומניה לעצמו (ובעצם עבור בנו – צ'זרה בורג'ה) מבלי שהבין שבכך הוא גם מחזק את הכנסייה כשליט חילוני, וגם הרחיק מעליו ופגע בשכנים החלשים שיכולים היו להפוך לבעלי ברית פוטנציאלים. לאחר שגיאה זו, נאלץ לואי לבוא אישית לאיטליה כדי לבלום את יצר ההתפשטות של האפיפיור וכבש את רוב שטחה של איטליה. אלא שאת נאפולי כבש יחדיו עם מלך ספרד, וחילק את הנסיכות בין שניהם. בכך טעה טעות נוספת. במקום לשמור על המלך המקומי של נאפולי ולדרוש ממנו מסים, הוא זרק אותו תוך יצירת אויב חדש, והכניס לאזור את הספרדים כגורם פוליטי חדש וחזק. זהו אך טבעי למלך לרצות ולכבוש שטחים נוספים ורק הגיוני שאף יעשה זאת כשיש בידו את הכוח לעשות זאת. כך עשה לואי בכיבוש לומברדיה והגדיל את כוחו באיטליה. אולם אם אין לא את הכוח לעשות זאת לבד, מוטב להימנע מהכיבוש משום שאחרת, אתה בונה שליט נוסף מקביל לך, שליט שיכול להפוך ולהיות יריב פוטנציאלי. לואי אם כן שגה חמש שגיאות: הוא חיסל את החלשים, הגדיל את כוחה החילוני של הכנסייה, אִפשר דריסת רגל באיטליה למלך ספרד' לא עבר לגור בנסיכות ולא הקים בה מושבות. בסופו של דבר לאחר שלוש עשרה שנות שלטון באיטליה, הפסיד לואי ה-12 את רוב כיבושיו באיטליה וחזר לצרפת.

 

מכאן אתה לומד כלל גדול, שלעולם, או כמעט לעולם תקף: כל מי שמגדיל כוחו של חברו, סופו שינחל כישלון בעצמו.

 

פרק 4

לאחר הכיבוש, קל או קשה להחזיק בשלטון?

מתוך ההערות לפרק (כתבים פוליטיים עמ' 311): "בפרק זה ניתן למחבר להבחין בשני טיפוסים של מלוכה, אוטוקראטית ופיאודלית".

 

השלטון בנסיכות נעשה באחת משתי הדרכים: או ע"י הנסיך ופקידיו או ע"י הנסיך ושרים. פקידים הם עושי דברו של הנסיך, וקיבלו את תפקידם בזכותו, והשרים הם אנשים מקומיים שהגיעו לתפקידם בזכות עצמם, פעילותם וכשרונם. שלטון באמצעות הפקידים נחשב למצליח יותר משום שכך הוא נשאר השליט היחיד במדינה.

 

מדינות הנשלטות ע"י נסיך ופקידיו קשות להיכבש, אך קל לכובש להחזיק בם. הנתינים נשמעים לפקידים בגלל הסמכות שהם מייצגים ולא מתוך כוחם כמנהיגים. הפקידים שומרים על נאמנותם לנסיך, ולכן יהיה קשה לכובש זר לשחדם לטובתו, וגם אם יצליח בכך, אין הכרח שההמונים ילכו איתם. אבל אם וכאשר ינצח בקרב, יהיה קל לו לשלוט. כל שיצטרך לעשות יהיה – לחסל את הנסיך ומשפחתו. לפקידים אין כל כוח אלא מתוך סמכות הנסיך, ומרגע שזה חוסל, אבדה סמכותם בעיני הנתינים, ואין לכובש ממי לחשוש יותר.

 

מדינות הנשלטות ע"י נסיך ושרים מקומיים, קלות יותר לכיבוש, אך קשה להחזיק בם. מספיק יהיה לשחד את אחד השרים, ותמיד יהיה ניתן למצוא שר ממורמר או תאב בצע, כדי שיצטרף אליך לכיבוש. נתיני השר, ילכו עמו, והכבוש יהיה קל יותר. אבל לאחר מכן יהיה קשה לשלוט. הן משום שיישארו שרים שנכבשו בכוח ויישאר בהם הרצון לשחרור או לנקם, ובין מידידים שלא זכו לקבל את כל מה שציפו לו. שרים אלו זוכים לתמיכת וסיוע נתיניהם, ולכן השלטון במדינה כזו יהיה קשה ורצוף כישלונות.

 

אין לתמוה למה אם כן, היה קל לאלכסנדר הגדול לכבוש חלקים נכבדים מאסיה, ולאחר שכבש, וניהל אותן נכון, קשה היה לאחרים לכבוש את חלקי האימפריה מיורשיו.

 

פרק 5

שלטון בנסיכויות שחיו על פי מערכת חוקים קיימת

קיימות שלוש דרכים להחזיק מדינה שהייתה רגילה להיות חופשייה ולקיים חיים תחת חוקיה היא: להרוס את מוסדותיה לחלוטין, לקבוע בה את מושב המושל ולאפשר להם לחיות תחת חוקיהן תוך גביית מס והקמת ממשל של שרים השומרים נאמנות למושל.

 

הדרך היעילה ביותר לשלוט בעיר, אם ברצון הנסיך לחוס עליה, היא לתת לה להמשיך ולחיות במסגרת חוקיה תחת ממשל של שרים שמונו על ידו. אם ינסה הכובש לשלוט בעצמו ועל פי דרכו, בעיר שהייתה רגילה לחופש, הוא יגלה שנתיניה ינסו להשיג מחדש את חירותם, ועל כן יעמדו מאוחדים נגדו. אם לא יהרוס אותה עד היסוד מלכתחילה, סופו שהיא תהרוס אותו.

 

כמובן שקל יותר לשלוט במדינות או ערים שהיו מורגלות בשלטון זר.

 

פרק 6

נסיך שזכה בשלטון בזכות כוחו הוא

נסיך חכם יחקה את דרכם מנהיגים דגולים מההיסטוריה, ויצעד בעקבותיהם. לא מתוך מטרה להגיע עד למעלתם, אלא לצורך של התבשמות מיכולתם ואולי כך, לשפר משהו ביכולותיו הוא. נסיך חכם יחקה קשתים טובים שכאשר יש ברצונם להגיע אל מטרה רחוקה, הם יורים בזוית גבוהה מעל המטרה. לא גובה הם רוצים להשיג אלא להשתמש בגובה על מנת שיוכלו להגיע אל המטרה הרחוקה.

 

נסיך חדש שכבש נסיכות חדשה, יכול היה להגיע למעמדו (מתוך שהיה אדם פרטי לפני כן) הן בזכות כשרונותיו והן בזכות המזל. תהיה הסיבה אשר תהיה, שני אלה יש ביכולתם להסיר מכשולים רבים. כמובן, שמי שכבש בזכות כשרונו, ישלוט בקלות רבה יותר מאשר זה שזכה בשלטון בזכות המזל, ובכל מקרה, אם הנסיך חדש הוא, הרי העובדה שהוא צריך לגור בנסיכות (והרי אין לו מקום אחר) תקל עליו את השלטון.

 

נתחיל בבדיקת דרכם של מנהיגים דגולים מהעבר – כאלו שהגיעו להיכן שהגיעו בזכות כשרונם ולא דווקא בזכות המזל. מהם היו, משה, כורש, רומולוס, ואחרים. משה אמנם יוצא מן הכלל בעניין, כי בעוד האחרים ביצעו את רצונם ומחשבותיהם הם, הרי שמשה נשלח והודרך ע"י אלוהים, אך עם זאת, יש לכבדו ולו רק בזכות זאת שאלוהים עצמו מצא בו ראוי. כל המנהיגים הללו לא היו מגיעים להיכן שהגיעו אלא הזדמנות אחת שהקרה להם המזל, ולא היו מנצלים את המזל אלמלא יכולתם וכשרונם האישי. משה לא היה נשלח אילולא היו בני ישראל עבדים, כורש לא היה הופך לכובש אלמלא נמאס לפרסים מכובשיהם – בני מדי, שהיו כבר חלשים מדי בגלל השלום הממושך, וכך גם רומולוס, לא היה הופך לשליט אלמלא טולטל כתינוק מארץ מולדתו – האי אלבה, אל היבשת, אל איטליה.

 

נסיכים מוכשרים אם כן, הם אלו המזהים הזדמנות בעת שהיא מתרחשת, ויש להם את היכולת לנצלה ולהפכה קרדום לחפור בו. כל הנסיכים שזכו בנסיכות בזכות כשרונותיהם אלו, וכבשו נסיכות חדשה, נתקלו בתחילת דרכם בקשיים מרובים הנובעים מהכורח בהשלטת סדרי הממשל החדשים, כי אין דבר נועז יותר, המסוכן יותר, קשה יותר ושהצלחתו מוטלת בספק יותר מאשר קביעת סדרים, תקנות וחוקים חדשים. הסיבה לכך היא שבעת הצגת החידושים והנהלים החדשים, ישתמשו בהם עויני הנסיך כתירוץ וסיבה לתקוף אותו, ותומכיו ומגניו לא יגלו התלהבות יתרה לתמוך בו. הנסיך החפץ להציג מערכת תקנות חדשות לא יוכל לסמוך על עזרתם של אחרים ואל לא להתחנן ולבקש את סיועם. עליו לסמוך על עצמו ועל כוחו הוא. קל אולי לשכנע אנשים, אך כדי לשמור אותם משוכנעים, יש להשתמש בכוח. משה, כורש והאחרים לא היו מצליחים להטמיע את התקנות החדשות ואת החידושים המיוחדים אלמלא השתמשו בנשק זה או אחר כדי להשליט עמדות אלו. הצלחת ההטמעה מחייבת נפח גדול של אנשים משוכנעים. קשיים וסכנות אלו הן נחלת הנסיכויות החדשות. אולם מרגע שנקבעו הנהלים והוטמעו, נעשית החזקת השלטון קלה ונוחה יותר, הנסיך יוכל אז להיפטר מיריביו ולחסלם ואף לזכות בכבוד על מהלכיו אלו. סופה של דרך זו להעניק לנסיכות יציבות וחוזק ולנסיך, כבוד ואושר.

 

פרק 7

נסיך שזכה בשלטון בזכות המזל או סיוע של אחרים

ניתן להפוך ולהיות נסיך הן באמצעות המזל והן באמצעות היכולות. נסיכים חדשים, שהגיעו אל תפקידם בשל מזל או בסיועם של אחרים, ולא בזכות כשרונם או יכולתם, יתקשו מאוד לשמור על מעמדם, כי אין זה מעשי לבסס את שלטונך בהסתמך על המזל הטוב או על אנשים אחרים. שניהם אינם אלא משענת קנה רצוץ. לנסיכים החדשים, שכל ימיהם היו אנשים פרטיים, אין את הידע ואת היכולת האישית הדרושה לצוות ולפקד, ולא גדודי צבא הנאמנים להם. נסיכות הנשלטת ע"י נסיך כזה, ובפרט נסיכויות שצצו בין לילה, עלולה להעלם באותה המהירות שבה הופיעה, משום שקשה מאוד, למי שאין את הכישורים לכך, להניח את היסודות הדרושים לייצובה – בדיעבד. לכן, אחת מהעצות היותר חשובות לנסיך חדש, היא להניח יסוד יציב לפני שיתפוס את השלטון. על הנסיך להחליש אחרים, להפוך את תומכיהם למאמיניו הוא, ע"י תשלום נאה והענקת כבוד התואם למעמדם, ולפזר את תומכיהם האחרים.

 

דוגמא לנסיך כזה הוא צ'זרה בורג'ה, בנו של האפיפיור אלכסנדר השישי, שהשתלט בזכות מזלו הטוב של אביו על רומניה, והפסיד אותה לאחר מותו. צ'זרה בורג'ה, שמעבר למזל, ניחן גם בכשרון ויכולת, עשה כל שביכולת נסיך כלשהו, להניח יסודות לייצוב השלטון. אולם, בהיותו נסיך חדש, לא היה זה מספיק, וכשהתהפך המזל איבד את שלטונו.

 

האפיפיור שניסה למצוא לבנו שלטון, ניצל הזדמנות כאשר בני ונציה נזקקו לסיוע ברצונם להשתלט על לומברדיה, וסייע בידם להביא את לואי ה-12 מצרפת. מלואי, קיבל האפיפיור סיוע צבאי שעמד לרשות בנו שכבש בעזרת הצרפתים את רומניה. צ'זרה בורג'ה, השליט החדש של רומניה התחיל לבסס את שלטונו ע"י הרחבת כיבושיו וכריתת בריתות עם בכירים בנסיכויות אחרות. הוא השתלט על מדינות נוספות, הרחיב את בריתו עם הצרפתים, ופעל לחיזוק מעמדו בקרב ההנהגה הדתית שבסביבת האפיפיור.

 

הוא שינה משמעותית את אופי החיים ברומניה, ע"י שהעמיד בראשה נציב אכזר שכפה עליה מערכת שלטונית מסודרת שהביאה ליציבות ושפע, ועל מנת לקנות את אהדת הציבור הוציאו להורג מאוחר יותר. הוא חיסל ראשי מפלגות יריבות, וקנה את תומכיהם באמצעים כלכליים וכבוד. הוא יצא מרומניה והמשיך בביסוס מעמדו תוך השלמת כיבושים נוספים והגיע עד לפיזה, והפך לבן ברית ולמפשר בויכוח שבין הצרפתים והספרדים על נאפולי.

 

הוא שיחד וקנה בכירים בממסד הדתי שליד האפיפיור וחיזק את מעמדו ברומא. הוא כמעט השלים את מלאכתו, אולם אביו חלה ומת לפני שהספיק לבסס את מעמדו לחלוטין, ומאחר ובתקופה זו נפל אף הוא למשכב, לא הייתה לו היכולת להתערב במינוי האפיפיור החדש. האפיפיור שנבחר היה ממתנגדיו, ולא עבר זמן רב עד שאיבד את שלטונו על כל האזורים באיטליה שמחוץ לרומניה.

 

ראוי לציין שדרך אחת להנחת יסודות היא ע"י סילוק המנהיגים ולהפוך את מאמיניהם לידידיך בסיוע כלכלי. כאשר שליטים שודדים את מאמיניהם במקום לשלוט באופן חיובי, מתמלאת הארץ באלימות, שוד וקרבות, ואין בעם אחדות.

 

צ'זרה בורג'ה הוא דוגמא מצוינת לכל הפעילויות הנדרשות להבטיח שלטון בנסיכות חדשה:

  • קנה לך חברים ואוהדים.
  • השתלט אפילו ע"י כוח או הונאה.
  • הפוך למנהיג אהוב אך גם מאיים ומפחיד.
  • היה נערץ ע"י חייליך שילכו אחריך באשר תלך.
  • סלק כל מי שיש לו את היכולת או הסיבה לפגוע בך.
  • שנה את הנהלים הישנים לסדר שאתה קובע.
  • היה מחמיר או נדיב ככל שנדרש.
  • חסל חיילים וצבא לא נאמנים, ומנה נאמנים אחרים תחתיהם.
  • רכוש ידידים בין מלכים ונסיכים עד שיעזרו לך ברצון ושמחה, ויעלבו בך רק מתוך אי רצון.

ניסיונו של צ'זרה בורג'ה מלמד גם, שאין לסמוך על כך שאנשים ישמרו נאמנות על סמך טובה ישנה שעשית להם. פגיעה באנשים מוחה זכר טובות ישנות.

אל השיעור הבא